לפני תביעה לפינוי מושכר, ובקשה לסילוק על הסף.

ואלה העובדות הצריכות לעניין:

התובעת היא בעלת הזכויות במגרש בשטח של 583 מ"ר שעליו מבנה בן שתי קומות בשטח של 280 מ"ר, ומחסן בשטח של 6 מ"ר. המגרש מצוי בשטח המועצה המקומית דלית אל כרמל, וידוע כחלקה 169 בגוש 11509. המגרש והמבנה שעליו שייכים לתובעת מכוח הסכם רכישה שנכרת עם חברת עמידר ביום 28/2/1968. (המגרש והמבנה שעליו, להלן: הנכס או המושכר).

ביום 19/6/2011 נכרת חוזה שכירות בין התובעת והנתבעת, ובגדרו שכרה הנתבעת מהתובעת את הנכס על מנת להפעיל בו מועדון תרבות. תקופת השכירות - על פחי החוזה - היא מיום 1/6/2011 ועד ליום 31/5/2013. לנתבעת נתונה אופציה להארכת השכירות לתקופה של 24 חודשים. מועד מסירת החזקה נקבע בחוזה ליום 1/6/2011, ותמורת השכירות התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת 1,000 ₪ לחודש ומע"מ, שישולמו בראשון לכל חודש, מראש. על חוזה השכירות חתמו - מטעם הנתבעת - ראש המוע"מ דלית אל כרמל, מר נסראלדין כרמל, ומ"מ גזבר המועצה, מר דאהש חלבי. לצד חתימותיהם מתנוססת חותמת המועצה המקומית, ומתחת לחתימות מופיע אישור של עו"ד כמאל כמאל המאשר את החתימות וכי החותמים רשאים לחתום בשם המועצה ולחייב אותה. אין חולק כי מאז תחילת השכירות ועד היום לא שילמה הנתבעת לתובעת דמי שכירות על פי החוזה. בין הצדדים היו חילופי מכתבים בגדרם דרשה התובעת מהנתבעת לשלם את חוב דמי השכירות, והתרתה בה כי אם לא תשלם את החוב תנקוט נגדה התובעת בהליכים משפטיים לגביית החוב ולפינוי הנתבעת מהמושכר. מנגד, השיבה הנתבעת כי מונה לה חשב מלווה וכי הסכם השכירות נחתם שלא כדין ועל כן הוא חסר תוקף.

...