באדיבות חדשות nrg
בבוקר שאחרי הבחירות, איוב קרא מצא את עצמו בחוץ. מי שנחשב לאחד האנשים הקרובים לבני הזוג נתניהו, שכיהן במשך שלוש קדנציות בכנסת, שימש סגן שר והיה בטוח שדרכו למשרת שר סלולה, גילה שהוא נדחק עמוק לירכתי הרשימה המאוחדת מבית היוצר של ביבי ואיווט.
כשהמיזוג בין המפלגות היה בחיתוליו והסקרים סנוורו ב-45 מנדטים, קרא הרגיש בטוח למדי במקום ה-39. אלא שהמציאות הפוליטית בבחירות לכנסת ה-19 הותירה את סגן השר הדרוזי מחוץ למשכן, וכעת, כשיש לו לא מעט זמן פנוי, הוא יכול לשחרר את חרצובות לשונו בלי חשבון.
בבחירות לכנסת ה-18 נהנה קרא מהביטחון הפוליטי שהעניק לו השריון המגזרי. הוא הוצנח למקום ה-24 הריאלי, ושימש כאמור סגן השר לפיתוח הנגב והגליל. בבחירות האחרונות השריון נעלם, הסקרים צנחו משבוע לשבוע וקרא מצא את עצמו מחפש מקום עבודה חדש. את האשמה למצבו בפרט, ולמצב מפלגתו בכלל, הוא מוצא בברית שנרקמה בין ראש הממשלה לשר החוץ.
"חוץ מראש הממשלה, שחושב שהוא עשה צעד נכון בעניין האיחוד עם אביגדור ליברמן, כל אדם בליכוד, ברחוב וכל בר דעת מבין שהיה פה משהו בגדר של לתת לחתול לשמור על השמנת", אומר קרא. "התוצאה הייתה ההפך הגמור מאיחוד כוחות - זה היה פיזור כוחות. אולי זה הגשים ציפייה של ראש הממשלה, אבל זה פגע בליכוד בגדול".
איזו ציפייה זה הגשים אצלו?
"אין לי מושג למה הוא קיבל את ההחלטה הזאת, שהיא בגדר טעות פטאלית. היה צריך לעשות את החיבור הזה אחרי הבחירות, לא לפניהן. החיבור לפני הבחירות הבריח את קולות הרוסים של ישראל ביתנו וגם הבריח את המצביעים המסורתיים של הליכוד, שלא מוכנים לשבת עם אנשים שלא שומרים כשרות. למעשה, זה הבריח בוחרים משני המחנות".
אתה מכיר מצביעי ליכוד שהחליטו לא להצביע ליכוד בגלל האיחוד?
"בהחלט, חד-משמעית".
כשביבי קיבל את ההחלטה, למה לא אמרתם לו שזאת טעות?
"ישבתי איתו ואמרתי לו שזאת טעות. הוא טוען שאלמלא הצעד הזה, המצב היה גרוע יותר. אבל אני חולק עליו, הוא עשה טעות פטאלית. לפני ליברמן הליכוד רשם 37 מנדטים בסקרים; ברגע החיבור עמדנו על 45 מנדטים, ומשם התחילה ההתרסקות. אם הליכוד היה לבד הוא היה משיג יותר כוח, כי הליכוד היא לא מפלגה סקטוריאלית שמתוחמת בתוך מסגרת מקובעת.
"הליכוד עשוי מפסיפס: יש ימין כלכלי ויש ימין ערכי, יש פמיניסטיות ויש עליזים כאלה ואחרים. אבל כשנותנים דומיננטיות למגזר מסוים, זה יוצר פגיעה. ברגע שנכנס גוף זר שמנסה לכבוש את המקום הזה, אז זה מבריח בוחרים".
אתה חושב שליברמן הבין שהוא הולך לאבד מכוחו בבחירות ועשה תרגיל לביבי?
"לדעתי ההתלהבות של ליברמן לקיים את העסקה הזאת מחשידה, אבל אני חושב שהוא עשה את הצעד הכי נכון מבחינתו, והליכוד הוא זה ששילם על כך".
תמיד אומרים שביבי הוא פוליטיקאי ממולח. נראה שהפעם ליברמן האפיל עליו.
"במהלך שהוא עשה, ליברמן משתמש ב-31 מנדטים, והליכוד משתמש רק ב-20. בינתיים ביבי מגן על כל האינטרסים של ליברמן, ולא בטוח שליברמן עושה את אותו הדבר בעבור הליכוד. אם לא יקום קול זעקה משורות מרכז הליכוד ונארגן מחדש את השורות כדי להחזיר את הליכוד לערכים ולאידיאולוגיה שלה, אנחנו נמשיך להיכנע לטרמפיסטים ולפלירטים פוליטיים".
השתיקה של אנשי הליכוד לנוכח ההחלטה להתאחד עם ישראל ביתנו גרמה ללא מעט גבות להתרומם, אבל אף אחד לא הלין על המהלך של ראש התנועה. קרא מסביר את השתיקה בלקחי הניסיון המר מהעבר לעשות פוטש למנהיג אחר של הליכוד, אריק שרון שמו. "העיתוי לא היה נוח כדי לצאת נגד ביבי", מסביר קרא.
"מה עוד שעד הדקה ה-90 הסתירו את השיבוץ ברשימה. אם הייתי יודע שאדחק מהמקום ה-24 למקום ה-39 ברשימה, בטח לא הייתי שותק על זה. הרבה חבר'ה טובים ונציגים של השטח נדחקו החוצה. למעשה, אין ייצוג ברשימת הליכוד לאנשי הפריפריה, מתל אביב צפונה ודרומה. אין ייצוג לאנשי הגליל, הנגב והמגזרים השונים.
"זה הרי פרדוקס, כי הליכוד כולו בנוי על מצביעים מהפריפריות. אני משתומם איך אנשים מוכנים לקבל את זה; בכל זאת, במנהיגות צריך להיות חזון, צריכה להיות חשיבה לעתיד. אני לא רואה מישהו שקם ושואל מה קורה פה. ונניח שקרה מה שקרה, אז צריך להפעיל את החוק הנורבגי".
רגע, ואת כל זה אתם לא אומרים לנתניהו?
"בטח, אומרים לו את זה הרבה אנשים. אבל אנחנו לא יכולים לפגוע בביבי עכשיו, כי כבר פגענו בראש ממשלה אחד שיצא מתוכנו - שרון. אנחנו לא יכולים לצאת נגדו על בסיס פוליטי. אם היה מדובר בנושא אידיאולוגי, סביר להניח שהיו יוצאים נגדו. הבעיה היא שמדובר בעניין פוליטי-מפלגתי. אני מעריך שאם לא יימצא פתרון למגזרים, צפוי לו מאבק קשה בתוך הליכוד בקרוב".
ביום שראית את הרשימה הסופית, מה אמרת לעצמך?
"אמרתי: 'נגמרו החזון, הערכים והאידיאולוגיה בליכוד ובמדינת ישראל'. אפילו במדינות טוטליטריות המיעוטים זוכים לייצוג ולהבלטה. אפילו אצל אסד בסוריה הוא נותן מקום לנציגים של הנוצרים והדרוזים, ואותו הדבר בירדן, במצרים ובמדינות שיש בהן שלטון דיקטטורי.
"כאן, במדינת ישראל, כשהנושא החם של הבחירות הפך להיות השוויון בנטל, מה קורה? אנשים מתגייסים, נהרגים ומוכנים להקריב את עצמם למען המדינה, אבל כשמגיע תורם לקבל ייצוג ליד שולחן הממשלה, אין לכל זה ערך. איך לא מתביישים לדבר על שוויון בנטל, כשאצל יאיר לפיד אני לא רואה נציג אחד של הדרוזים, הבדואים או הצ'רקסים?
"אחרי 64 שנה, הליכוד רשם הישג גדול במגזר הדרוזי - לראשונה הוא הוביל שם לפני העבודה ולפני מרצ, ומה קורה בסוף? אין למגזר ייצוג ברשימת הליכוד בכלל. אני מתבייש במה שקורה, אבל זה לא מעניין אף אחד. המנהיגות היום לא מסתכלת על הפרטים, היא מסתכלת על הקולקטיב".
מה אומרים על כך הדרוזים?
"הם פגועים מעצם המהלך. הפגיעה היא לא מכך שדחקו את איוב קרא למקום 39, אלא מכך שדחקו אותם. הדרוזים מסתכלים על כל דבר דרך העדשה של הלויאליות שלהם למדינת ישראל. הם לא מבינים איך אחרי שהם נותנים כזאת לויאליות, למעשה לא סופרים אותם. אם לא היו פוגעים בי, היינו מכפילים את מספר הבוחרים הדרוזים בליכוד.
"אני הבטחתי להביא 20 אלף בוחרים, וזה שווה ערך ל-40 אלף, כי הם נלקחו ממרצ ומהעבודה. אבל האם זה מעניין מישהו בליכוד כמה בוחרים הבאתי להם? התשובה היא לא. הם לא מבינים שבלעדיי הם לא היו מקבלים אפילו אלף קולות. לראיה, תראי כמה קולות הם קיבלו ב-2006".
אבל אתה הרי תמיד אמרת שאתה מקורב לביבי ושדלתו פתוחה בשבילך. מה קרה? איך הוא לא דאג לדחוף אותך למקום גבוה יותר ברשימה? אתה מאשים את הליכוד, ומתקבל הרושם שאתה נמנע מלכוון את האשמה לביבי.
"פעם אחת בחיי ניהלתי מאבק נגד ראש ממשלה של הליכוד - נגד שרון, כאמור, ושילמתי על זה ביוקר (קרא לא נבחר בבחירות שהתקיימו לאחר מכן - א"ש). אני לא מתכוון להיות בחזית ולפגוע בביבי. בניגוד לאחרים, לביבי אין תחליף כראש ממשלה, אבל לצערי הוא נשחק. השחיקה הזאת הביאה לכך שלא היו דין ודיין במהלכים שקרו בתוך הליכוד.
"לא יכולנו להתעמת עם ראש הממשלה לפני בחירות. העיתוי למלחמות לא היה נכון, ולכן שתקנו. נתניהו לקח החלטה אסטרטגית והוא שילם עליה, כי בכל מצב הוא היה מביא יותר מנדטים לליכוד. בן אדם צריך להאמין בדרך שלו, ואז כולם צריכים להתייצב מאחוריו, אבל הליכוד נמצא כל הזמן בירידה. צריך לבדוק מה קורה פה, מי הגורם לירידות האלה, מי מבריח אנשים לנפתלי בנט ולנביאי שקר שקמים לנו בכל מערכת בחירות. בכל מערכת בחירות יש נביא שקר אחר, הפעם זה היה לפיד".
קרא נחשב תמיד לאחד מהאנשים הנאמנים והמקורבים לנתניהו. הוא נזהר מאוד בביקורת שלו עליו, אבל מהסיפור הבא ניתן להבין שבמובנים מסוימים קרא לא סר למרות של ראש המפלגה שלו, בעת שתלה כרזות עם דיוקנו ביישובי המגזר בניגוד להוראה מפורשת כי על כרזות הליכוד יופיע רק דיוקנו של נתניהו.
"הלכתי ועשיתי פוסטרים של עצמי באופן עצמאי והצבתי אותם, כי ידעתי מה יביא קולות מהדרוזים", מנמק קרא. "עשיתי את זה בלי לשאול אף אחד. אם הייתי צריך לסמוך על הפוסטרים של ביבי בלבד, זה לא היה מביא קולות. ידעתי שהציבור שלי בוחר בי, לא בליכוד".
ומה אמרו במפלגה?
"הם כעסו, הם לא אהבו את זה בכלל, אבל אני עשיתי את מה שחשבתי לנכון, וצדקתי".
ומה קרה בסוף? הבאת קולות, אבל נשארת בחוץ.
"קיוויתי שעם כל הבלגן, אני אצליח להיבחר. בהתחלה הסקרים ניבאו לנו 45 מנדטים, וחשבתי שאכנס".
כשראית את הסקרים בשבוע האחרון לפני הבחירות שניבאו התרסקות, עדיין הייתה לך מוטיבציה להסתובב בין המצביעים?
"כן. הלכתי לכפרים ערביים, לכל מקום".
והמוטיבציה, מהיכן היא הגיעה?
"אני איש ליכוד מסור ונאמן, ולמרות מה שקרה, אשאר בליכוד. קשה לי לראות את עצמי כמו חלק מהפוליטיקאים, שבכל קדנציה מחליפים חליפה ומפלגה. תראי את יואל חסון, שהיה בכמה מפלגות. אני לא מסוגל לעשות את זה. יכול להיות שאני מהזן של הפוליטיקאים של פעם".
אולי בגלל זה היה קל לדלג מעליך. למה לא שריינו מקום לדרוזים כמו שמשריינים לנשים?
"כי הדרוזים לא מעניינים אותם".
גם את נתניהו אתם לא מעניינים?
"עניינו אותו. כשהוא שריין אותי בכנסת הקודמת, הייתי במקום ה~24. כשליברמן הגיע היה בלתי אפשרי לגעת במקום שלי, כי אז הוא היה מקבל בקשות לשריין מקום לעוד מגזרים. כל תזוזה ברשימה הייתה יוצרת מתח. בכנס הליכוד הוגשו עתירות של אנשים בדרישה לשריין מקום לדרוזים, אבל אז עשו תרגיל מסריח, ועם סגירת הישיבה פשוט אמרו: 'שכחנו להצביע על השריון'. ככה סגרו את הרשימה, ואי אפשר היה לעשות יותר כלום".
איך אתה מרגיש עם זה?
"חורה לי מה שקורה בנושא הזה, ולא רק בליכוד. כואב לי לראות שאין חזון בנושא השוויון בנטל. הרי איך אפשר לקדם שוויון בנטל, ושאנשים יהיו נאמנים למדינה הזאת, גם אם הם מיעוט שולי, אם לא מראים להם שהם חשובים? חשוב מאוד שיהיה בשולחן הממשלה ייצוג של שר או שניים למיעוטים. הרי לא יכול להיות שמתוך 22 שרים אין מקום לייצוג של 20 אחוז מאוכלוסיית המדינה.
"איך תסבירו את זה בחוץ לארץ? הרי המיעוטים האלה לא צריכים עזרה בבחירה לכנסת, הם נבחרים באופן טבעי בידי המגזרים שלהם, אבל כן צריך לבוא ולמנות אותם לממשלה. איך אפשר לפסוח על כל האנשים האלה? כשמדברים על אפרטהייד, מתכוונים לזה. מתכוונים לממשלה שהיא בלי אף ייצוג למיעוטים, שרבים מהם נושאים בנטל. זה אפרטהייד.
"אני לא מחפש מינוי לעצמי, שלא יחשבו שאני מדבר על עצמי. אני מדבר על אפרטהייד כלפי המיעוטים הנאמנים למדינה. איך אפשר לחזק את מגמת השוויון בנטל, אם אלה שנושאים בנטל מסתכלים סביבם ומבינים שלאף אחד לא אכפת מהם? אפילו לא שמים עלה תאנה וממנים לפחות שני שרים. איך זה שבכל מדינה בעולם יש למיעוטים שהם אפילו חמישה אחוזים מהאוכלוסייה ייצוג בממשלות, ולנו, שמהווים 20 אחוז, אין כלום?".
למה אנשים מהמגזר הדרוזי לא שואלים את זה?
"הם שואלים, ואומרים להם שיהיה בסדר ושהם יקבלו מקום בממשלה הבאה. אם בגין, שמיר ואריק היו בראשות הממשלה, לא היה צריך לדבר על זה; זה היה מובן מאליו בעבורם למנות שר מהמיעוטים. עובדה, אצל אריק היו שני שרים: ראלב מג'אדלה וסאלח טריף. אין לי מושג למה אצל ביבי זה לא מובן מאליו שצריך למנות שר מהמגזר. החשיבה של ביבי הולכת לפי ספירת הקולות.
"אמרתי לו: 'ביבי, הציבור הזה לא נספר בקולות, יש לו משקל סגולי גדול לא רק כאן, אלא בעולם כולו'. כשאני מופיע בדרום אפריקה ואני מסביר להם שאני נציג של ישראל ואני לא יהודי, זה שווה 200 נציגים יהודים שיופיעו שם.
"אמרתי לביבי לפני חודש שלא מדובר כאן בפגיעה אישית בי. צריך לראות את זה בראייה כוללת ובראייה קדימה, כי מדינת ישראל הרי צריכה להיראות נורמלית. משחקים ככה לידיהם של מוחמד ברכה ואחמד טיבי - הם נהנים שאין בממשלה נציגות למיעוטים הנאמנים למדינה, כי הם רוצים להוכיח שאין כאן שוויון. אסור לתת להם להיבנות על חורבנם של המגזרים האלה;
"אמרתי לביבי שהוא צריך שהאנשים לצדו יהיו מגוונים. הפעם גם סיפקנו קולות, ועדיין נדחקנו החוצה. אנחנו, הדרוזים, לצערי, הפכנו לדבר מובן מאליו. זה יוצר כעס עליי, כי יש לי בעיה: בזהות שלי אני ישראלי, לא יעזור שום דבר וככה אלך לקבר, וגם נתניהו לא יוכל לשנות את הזהות שלי.
"לא נוח ליהודים שאני ציוני וישראלי. כשאני רואה איך מטפחים את טיבי ואת מג'אדלה, שלא נושאים בנטל, זה מכעיס אותי. הם באים ומנפנפים מול הדרוזים ואומרים: 'תראו מה אנחנו מקבלים בלי לעשות צבא ולתרום למדינה'.
"בגלל שאני מובן מאליו, אז מזיזים אותנו הצדה. אין לי ספק שיכרסמו לאט-לאט במעמד של הדרוזים, ויהפכו אותם למקשה אחת עם אלה שפונים נגד ישראל. הדרוזים מפרשים את עצם העובדה שהזיזו אותי החוצה בכך שדורכים עליהם. אני מסביר להם שזה משחק פוליטי, אבל הדרוזי שיושב עכשיו בכפר שלו רואה וחושב: 'היום אין ברמה הלאומית שום דבר שקושר אותי למדינת ישראל. אני מרגיש חלק אינטגרלי מהמדינה, אבל לא כולם חושבים כמוני'.
"יש היום במדינה 150 אלף דרוזים שמשפיעים מאוד, ולצדם יש גם את הבדואים והצ'רקסים. צריך להבין: בכנסת הקודמת היו שישה דרוזים, והיום נותר רק אחד, במפלגה של ליברמן (חמד עמאר - א"ש). אם יש היום מישהו שיודע להעריך ולכבד אנשים וצופה פני עתיד – זה רק איווט ליברמן, יותר מכל מנהיג אחר. הוא היה היחיד שידע לשריין מקום לדרוזי, ולשבור את התזה שדבקה בו כאילו הוא נגד המגזר הדרוזי. הוא הוכיח את ההפך".
לא רבים בפוליטיקה הישראלית מסמפטים את שרה נתניהו באופן מיוחד, אך דווקא קרא אוהב אותה מאוד ולא מהסס לשמש סנגור שלה. הוא גם לא מסתיר את העובדה שהיא דומיננטית מאוד בלשכתו של ביבי. "אני חושב שיש מסע הכפשה לא מוצדק נגד שרה נתניהו. אני אומר לך משהו: אני מאמין בשרה נתניהו יותר מאשר בביבי. הלוואי שהיא הייתה ראש הממשלה".
שרה נתניהו ראש הממשלה?
"בהחלט. אם היה צריך להחליף את ביבי בתפקיד ראש הממשלה, באופי - שרה הכי מתאימה. עושים לה רצח אופי שלא מגיע לה, ואני מכיר אותה היטב. יש ציד מכשפות נגדה".
היא יותר טובה מביבי?
"חד-משמעית כן. שרה ידועה בדעות הימניות הקבועות שלה".
אבל מדברים על האופי שלה, על כך שהיא מתערבת בדקויות ובמינויים של לשכת ראש הממשלה.
"סליחה, אשתו של מי לא נכנסת לו בין הרגליים? לאה רבין עשתה פי אלף, ואף אחד לא דיבר נגדה. היא גרמה להתפטרות בעלה מהממשלה בגלל חשבון דולרים וחזרה לעוד כהונה לידו, ואיש לא דיבר. לטעמי, שרה נתניהו היא האדם הכי מקסים שיש ליד ביבי. אם הייתי רוצה שביבי יקיף את עצמו באנשים טובים, הלוואי שכולם היו כמוה".
אז למה היא מצטיירת כדמות שלילית?
"יש שנאה וקנאה כלפי כל מי שמשפיע, והיא משפיעה מאוד על בעלה, כמו כל הנשים. כל דבר שקורה ליד ביבי, מאשימים אותה".
למה לא התנפלו ככה על עליזה בגין, על שולמית שמיר ועל אחרות?
"יש נשים יותר דומיננטיות ויש פחות דומיננטיות. לאה רבין הייתה ראש הממשלה ליד יצחק רבין. שרה היא פחות דומיננטית ממה שהייתה לאה רבין. היא פוחדת על בעלה ורוצה לשמור עליו, ובצדק. ביבי מושך אש מלכתחילה, ולכן התקשורת נכנסת במי שקרוב אליו, ואשתו היא הכי קרובה אליו. שרה רגישה יותר מביבי לחברים ולדרך שלנו. שרה נאמנה יותר לדרך, והיא לא משנה את הקו האידיאולוגי שלה".
קו אידיאולוגי שבנימין נתניהו שינה לא פעם.
"את אמרת את זה".
נסה לסכם את כהונתך כחבר כנסת.
"אני פגוע מאוד כרגע. אני פגוע מההסתכלות של ההנהגה על אזרחי המדינה. יש ציבור שלם שמתאבד למען המדינה הזאת, ולא נותנים לו פתחון פה".
מה עשית בבוקר שאחרי הבחירות?
"נכנסתי להלם. כשהסתכלתי מי נכנס במקומי, זה כאב לי. אני רצתי ארבע שנים ואספתי עשרות אלפי קולות, ובסוף מצאתי את עצמי בחוץ".
ומה אתה אומר על הכוכבים העולים של הליכוד דני דנון, זאב אלקין ויריב לוין?
"לצערי, הוכח שמי שיודע לעשות דילים בליכוד, נבחר. יש שתי קבוצות שצריך להבין איך לטפל בהן: יש קבוצת מרכז שמזוהה עם חיים כץ, זאת קבוצה שבאה להצביע בפריימריז ואחר כך בבחירות לכנסת מצביעה לשמאל. הקבוצה השנייה מצביעה ימין, אבל בבחירות לכנסת מצביעה לימין אחר, והם אלה שתמכו בפייגלין בפריימריז. אגב, אני תמכתי בשניהם - בכץ ובפייגלין - והם לא תמכו בי.
"הם למדו מהר מאוד להיות פוליטיקאים. תמכתי בפייגלין, כי רציתי לחזק את הקו הימני בליכוד; תמכתי בכץ, כי חשבתי שהוא מביא נדוניה ממצביעי השמאל. הימין בבחירות האלה, בתוך הליכוד, פשט רגל. פייגלין, שנתפס כערכי ואידיאולוגי, הפך להיות סוחר. בעתיד יסתכלו עליו כסוחר קולות ותו לא. חשבתי שפייגלין הוא איש של ערכים ואידיאולוגיה, אבל טעיתי.
"שיא הגועל מבחינתי היה כשאנשי ימין בשומרון באו ואמרו לי: 'אנחנו לא נתמוך בך, כי אחד השרים עזר לנו בכסף'. אמרתי להם: 'אבל השר הזה תמך בגירוש יהודים'. הם ענו לי שהעיקר הוא שעכשיו הוא עוזר להם. הייתי המום ואמרתי להם: 'אם אתם, אנשי ההתיישבות, שכחתם שהשר הזה גירש אתכם במו ידיו, אז אני לא רוצה את הקול שלכם'. אמרתי להם שמי שבגד פעם אחת, יבגוד עוד פעם. אמרתי להם: 'אני מבקש שלא תצביעו לי'. קמתי והלכתי משם".
ובאיזה רגע בכנסת אתה נזכר וצוחק?
"הרגע שאמרתי לרוני בר-און מקדימה: 'אתה כלב מושחת'. הוא ניגש אליי ואמר לי: 'איוב, מילא כלב, אבל למה מושחת?".
שי מלכה, ראש המטה של ח"כ משה פייגלין בבחירות המקדימות בליכוד, מסר בתגובה כי "איוב קרא הוא אדם ראוי להסכמים פוליטיים, דבר שאי אפשר לומר על כל אחד בליכוד, אבל הטענה שלו לא מובנת: לא היה לנו שום סיכום איתו לתמיכה בבחירות המקדימות. יפה שנציגים ימניים חושבים שיקבלו מאיתנו קולות במתנה, אבל זו לא דרכה של הפוליטיקה. לאנשינו יש מטרות פוליטיות מעבר לסיוע לתומכי ארץ ישראל בליכוד.
"יש כמות מוגבלת של מקומות ופתקים, ובסופו של דבר אני בטוח שקרא קיבל תמיכה מלא מעט מאנשינו, שכן השארנו הרבה מרחב בחירה. המרמור שלו צריך להיות מופנה לראש מטה הבחירות גדעון סער, על כך שהליכוד לא קיבל מספיק מנדטים".
ממטה פייגלין נמסר בתגובה כי "למרות הדברים, אנחנו אוהבים את איוב קרא ומצרים מאוד על כך שהוא לא נבחר לכנסת. איוב הוכיח עצמו לאורך השנים כאדם ערכי ולאומי, והיה אורח כבוד בכל האירועים שערכנו. בכל מערכות הבחירות תמכנו בו ללא סייג, ושמחנו על בחירתו גם במקרים שבהם משה פייגלין נותר בחוץ. גם בבחירות אלה זכה קרא בתמיכתנו המלאה, תמיכה שכנראה לא הספיקה. אנו נמשיך לראות באיוב ידיד וחבר לדרך".