סבטלה ליסנקו, יהודיה בת 25 מאוקראינה, ניסתה להגיע לארץ לסעוד את סבא שלה, תושב חוקי במדינת ישראל שחלה בסרטן. אך טעות שביצעה כשמילאה את הבקשה שלה לעשות עליה לישראל, גרמה לכך שהרשויות עצרו אותה בכניסה לארץ.

הרומן הארוך של ליסנקו עם ישראל, שנמשך כבר יותר מחמש שנים, מתחיל דווקא בארץ מוצאה - אוקראינה. ליסנקו, בת למשפחה אמידה ובת לבכיר במערכת הפוליטית האוקראינית, ביקרה בישראל לראשונה בשנת 2000, שנה אחריה שסבה וסבתה עלו באופן חוקי לישראל. היא הייתה בת 13 והתאהבה מיד בטמפרמנט הישראלי, ומאז החלה לבקר כאן כדרך קבע. בין הביקורים, היא נרשמה ללימודי עברית דרך הסוכנות היהודית באוקראינה. ובשנת 2007 הוצע לה להצטרף למשלחת של "תגלית" ולעלות לארץ. ליסנקו לא היססה ומיהרה למלא את המסמכים הדרושים בשגרירות ישראל. שם, ברגע המרגש הזה, החלו תלאותיה.

"הצרה הכי גדולה של סבטלנה זה שהיא לא הייתה צריכה להתגייר, כי על פי הלכה מי שנולדה לאם יהודייה הינה יהודייה חוקית. אם היא הייתה יכולה להתגייר, סביר להניח שהיא כבר הייתה אזרחית כאן", מסביר בן זוגה הישראלי אלכס קרסוב בשיחה עם mako. "אבל כשהיא התבקשה למלא את הטפסים הנחוצים בשגרירות והגיעה לסעיף דת, היא לא הבינה מה רוצים שתכתוב, היא לא סימנה כלום וכאן התחיל הבלאגן. לנו הישראלים ברור שדת ולאום הולכים יחד, אבל למי שגדל בברית המועצות לשעבר, זה לא ברור כלל. שם אין קשר בית דת ללאום. סבטלנה חשבה שכששואלים אותה האם היא דתייה שואלים האם היא אורתודוקסית. היא לא ידעה מה לרשום וקיוותה לשאול מישהו אחר כך. לאחר שהיא סיימה את הטופס והגישה אותו, קראו לה לחדר צדדי ואמרו לה שהיא לא מילאה את הטפסים כראוי.

"אז החלה חקירה מוזרה, סביב העובדה שאביה נוצרי. וכשהיא ניסתה להסביר להם שהיא יהודייה ולא נוצרייה הם התעקשו ואיכשהו הגיעו למסקנה שהיא עברה טקס הטבלה בילדותה ולכן איננה יהודייה. באותו רגע, הם ביקשו ממנה לכתוב מסמך בכתב יד, שאומר שהיא נוצרייה ואיימו שאם היא לא תעשה את זה יישלחו מיד אנשים לסבא וסבתא שלה, כדי לבדוק אם הם מקיימים אורח חיים חרדי ואם לא יגרשו אותם. היא, נערה בת 19, נבהלה ורשמה כל מה שאמרו לה לרשום. אחרי זה בישרו לה שלא מגיע לה לעלות לישראל מתוקף חוק השבות".

פנתה לבג"ץ לפני כשנה ומאז ממתינה להחלטה

מאז ועד היום סבטלנה המשיכה בחייה והמשיכה לבקר את משפחתה בישראל באמצעות אשרת שהייה הניתנת לתיירים, בתקווה שבמהלך ביקוריה פה תצליח להסדיר את הסוגייה המשפטית ובסופו של דבר לקבל מעמד קבוע ולהקים את חייה פה. אלא שבשנת 2010 סבה חלה בסרטן, וסבטלנה נאלצה להאריך את שהותה בישראל, כדי לסעוד אותו ולעזור לסבתה בטיפול בו. בינתיים, היא התקרבה לדת והפכה לחברה מן המניין בקהילה היהודית בקייב וכן לחברה בתנועת חב"ד המקומית. ביולי האחרון היא אפילו זכתה לשם יהודי – לאה, במעמד חגיגי בבית הכנסת הגדול ברודסקי בקייב.

זמן קצר קודם לכן, במהלך ביקור בישראל, באפריל 2012, היא פנתה לבג"ץ באמצעות עורך דין כדי לערער על החלטת משרד הפנים לשלול ממנה את הזכות לעלות לישראל. ביום שישי לפני שבוע וחצי היא נחתה שוב בנתב"ג, לאור החמרה במצב הרפואי של סבא שלה. כניסתה לארץ נאסרה ולמחרת בבוקר היא נשלחה בחזרה לאוקראינה. "היא בילתה לילה שלם במעצר במתקן בנתב"ג על מיטה והוטסה חזרה", מספר אלכס, "בהחלטה לגרש אותה נכתב שכניסתה לישראל נדחתה בחשד שהיא עבדה פה באופן לא חוקי, אבל זה קשקוש מוחלט. סבטלנה היא בעלת תואר שני בעיצוב פנים ואין לה כל עניין לעבוד פה בשלב הזה. כתבו שם עוד שהיא לא ניסתה ליצור קשר עם אף אחד, למרות שהיא דיברה עם עורך הדין שלה והם סרבו לדבר איתו. הם אמרו שיש החלטת בית מפשט, אבל התיק עדיין בטיפול בג"ץ, כבר שנה, ואין החלטה עדיין. עכשיו היא בדיכאון ובתסכול, רק רוצה להיות פה לצד מיטת סבא שלה, בינתיים המחלה שלו מתקדמת והיא חוששת שלא תוכל להיות לצדו".

"הרבנים הכי גדולים קבעו שהיא יהודייה לכל דבר"

עורך הדין המייצג את ליסנקו , אהרון (רוני) לסובוי, המתחמה בהענקת מעמד חוקי בישראל, מנסה להסביר איפה הבעיה ומדוע כל כך מסובך למדינת ישראל לפתור אותה: "יש הבדל בין עמדת הרבנות לבין משרד הפנים וחוק השבות שהוא חוק אזרחי ולא דתי. בעוד הרבנות רואה בסבטלנה יהודייה לכל דבר, חוק השבות סותר את עמדתם בטענה שאדם שהמיר את דתו מהידות לא יהיה זכאי לעלות ארצה. משרד הפנים רואה בה אחת שהמירה את דתה, כי ככל הנראה היא עברה טקסים כאלו או אחרים בילדותה, כי מי יודע אולי סבתא שלה לקחה אותה לכנסייה פעם. האם זה הופך אותה לנוצרייה? יש בידיה מסמכים של הרב הראשי של חב"ד באוקראינה, יש לה שם יהודי,  גם אם היא נלקחה לכנסייה כשהייתה ילדה, הרי זאת לא הייתה בחירה שלה. כיום היא אישה יהודיה שמקיימת אורח חיים דתי בגלות.

"היא נולדה כיהודייה. היו לי שיחות ארוכות עם רבנים שאמרו שהם לא יכולים לעזור פה, כי משרד הפנים לא לוקח אותם ברצינות. גם אישור מהרבנות הראשית לישראל לא יעזור, כי חוק השבות הוא חוק אזרחי. כשגירשו אותה מישראל אמרו שהייתה החלטת בית משפט בעניינה, אבל אני עורך הדין שלה, לא עודכנתי על שום החלטה כזאת. להפך, אני בעיצומו של מו"מ עם הפרקליטות שמחפשת דרך לתת לה מעמד חוקי בישראל מבלי לייצר תקדים. אני יודע שזה קשה לה ולמשפחה שלה, אבל אני אופטימי, אני יודע שהיה בסדר, אבל אני לא יודע מתי יהיה בסדר.

"אף אחד לא יודע מתי הסיפור הזה צפוי להסתיים, כי אף אחד לא ממהר במדינה הזאת במיוחד לא הפרקליטות. ביקשתי עזרה בזירוז ההליכים כי סבא שלה חולה. המשפחה שלה בהלם כי הם לא רגילים אבל משרד הפנים תמיד מתנהג ככה. יש לנו את כל המסמכים הדרושים, יש לנו מסמכים מהרבנים הכי גדולים בקייב שקובעים שהיא יהודייה לכל דבר, אבל זה לא מעניין אף אחד פה".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה, כי "בתשאולה של הגברת סבטלנה לא עלתה מעולם הטענה שהגיעה לטפל בסבא החולה, הנ"ל מסרה כי הגיעה להתגורר באשקלון אצל מכרה והודתה שמטפלת בילדיה בתמורה ללינה וכלכלה. מהתשאול עולה שהנ"ל הגיעה לארץ לצרכי עבודה ולא למטרת תיירות ומסיבה זו סורבה"