مادة اعلامية والنص كما وردنا من المكتب الاعلامي للسيد ايوب قرا

بمبادرة لنضال طويل ومضني لنائب وزير للتعاون الإقليمي عضو الكنيست المحامي السيد أيوب قرا المسئول عن تطوير الوسط الدرزي والشركسي قررت الحكومة اليوم في جلستها بصوة واحد قرار رقم 59 تبني مشروع تاريخي الذي ينص بإقامة سلطة خاصه مستقلة لتطوير الوسطين الدرزي والشركسي تابعة لوزارة التعاون الإقليمي والتي ستنهج نهجا جديدا في النهوض قدما لتطوير القرى من ناحية اجتماعية تعليمية ثقافية بنية تحتية واقتصادية.

قال نائب الوزير أيوب في نهاية جلسة الحكومة :

بعد أن نجحت قبل مده قصيره بتمرير البرنامج الاقتصادي بمبلغ 2.4 مليارد شيكل في جلسة الحكومة بالرغم من العراقيل في الداخل والخارج  وادخاله في ميزانية الدولة ومن ثم تعيين مدير عام وزارة درزي من قبل مسئول درزي ﻷول مرة، السيد هاشم حسين الذي عمل لسنوات في مكتب رئيس الحكومة نجحنا اليوم باكمال المشوار بموافقة الحكومة وبعد نضال لإقامة أول سلطة مستقلة  لتطوير الوسطين الدرزي والشركسي.

أضاف نائب الوزير أيوب قائلا أشكر رئيس الحكومه السيد بنيامين نيتنياهو على دعمه لهذا المشروع الكبير من بداية الطريق ووقف عند تنفيذ وعده خاصة في مشروع 2.4 مليارد حيث لم يكن هناك أي نضال فعلي كمظاهرات وغيرها لتنفيذ وعده رغم تشويه الحقائق على يد سياسين من الداخل والخارج. عمل طيلة أيام حياتي في موضوع تقدمة الدعم لاخواننا الدروز في كل مكان ولا أريد توضيح التفاصيل لحساسية هذا الموضوع. كذلك تعيين مدير عام وزارة الوحيد من الوسط العربي. وأخيرا موافقته على إقامة سلطة لتطوير الوسط الدرزي والشركسي هذا الحدث التاريخي لم يكن له مثيل منذ قيام دولة إسرائيل.

وأضاف نائب الوزير: بعد كل هذه المشاريع التي نفذت بقي علي توحيد صف السلطات المحليه في اسرع وقت ممكن فأمامنا فرصة تاريخية للتعاون من أجل حل كل الأزمات الاقتصادية الثقافية التعليمية والاجتماعية، لدينا كل اللوازم واﻷدوات، من هذا اليوم اﻷمر معلق فينا فقط ولا يوجد هناك أي مجال لنشتكي ضد المسئولين أو الحكومة، الميزانيات موجودة القرارات اتخذت بقي علينا أن نخطط ونعمل وننفذ .

بارك رئيس الحكومة عضو الكنيست السيد بنيامين نيتنياهو السيد أيوب قرا على مبادرته هذه والتي يعتبرها كحق للمساواة، وأضاف: نحن ملتزمين بالوقوف مع الطائفة الدرزية والشركسية ﻷن تضحيتهم في سبيل دولة إسرائيل كبيرة جدا وأنا سعيد جدا لتقويم إعوجاج اجتماعي سياسي استمر لسنوات طويلة مع هاتيين الطائفتين المخلصتين، أنا أقدر هذا الكادر المميز والمكون من طائفتين رائعتين في داخل المجتمع اﻹسرائيلي وسندعمهم بكامل قوانا بدون النظر إلى أخذ المقابل والتربح السياسي.

الوزير ياريف ليفين أعرب عن رأيه قائلا: أبارك هذه المبادرة وأشد على أيادي رئيس الحكومة ونائب الوزير السيد أيوب على سعيهم وهذا القرار هو صحيح جدا وبناء اتجاه الطائفتين الدرزية والشركسية، وطالب إقامة سلطة مماثلة مستقلة لتخدم الطائفة المسيحية في إسرائيل.

الوزيرة ميري ريجيب قالت في الجلسة: حان اﻷوان للعمل على تطوير الطائفة الدرزية والشركسية وهذه السلطة هي الجهاز الذي سيحل المشكلات  العالقة الصعبة لهتين الطائفتين اللتين أقدرهما وأحترمهما جدا.

وانضم الوزير دافيد آزولاي من حزب شاس (ש"ס) قائلا: أضم صوتي لباقي أعضاء الحكومة وأبارك هذه الخطوة الضرورية في واقع المجتمع اﻹسرائيلي لتميز الطائفتين وانخراطهم في المجتمع.   

הקמת מינהלת לפיתוח חברתי- כלכלי של המגזר הדרוזי. והצ'רקסי
-הצעה להחלטה-
מ ח ל י ט י ם,
להקים במשרד לשיתוף פעולה אזורי מינהלת לפיתוח חברתי- כלכלי של המגזר הדרוזי והצ'רקסי.
המינהלת תשמש גוף שמטרתו להביא למיצוי הפוטנציאל החברתי והכלכלי של אוכלוסיית הדרוזים והצ'רקסיים, בין היתר, בדרך של עידוד פעילות כלכלית יצרנית ועסקית בתוך מגזרים אלו, הגברת שילובם בכלכלה הלאומית הרחבה, קידום החינוך, הרווחה, התעסוקה, תשתיות התחבורה, קידום הרשויות המקומיות ופיתוח תחום התיירות.
המינהלת תפעל במסגרת הארגונית של המשרד לשיתוף פעולה אזורי. מנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי, בתיאום עם משרד האוצר ונציבות שירות המדינה, יגבש בתוך 30 ימים, את המבנה הארגוני של המינהלת, לרבות קביעת התקנים, ואופן גיוס ותנאי השירות של ראש המינהלת בדומה לרשות לפיתוח כלכלי במגזרי המיעוטים.
המינהלת תקיים תהליכי מעקב ובקרה אחר יישום החלטות הממשלה הנוגעות למגזרים הדרוזי והצ'רקסי.
המינהלת תתוקצב בבסיס התקציב של המשרד לשיתוף פעולה אזורי.
לתקן את סעיף 34 להחלטת ממשלה מס' 59 מיום 7.6.2015, בנושא תכנית לפיתוח ולהעצמת הישובים הדרוזים והצ'רקסיים לשנת 2020-2016, באופן שבכל מקום בו כתוב – "משרד  ראש הממשלה", יבוא – "המשרד לשיתוף פעולה אזורי".

דברי הסבר
רקע כללי
לאוכלוסיות הדרוזיות והצ'רקסיות מאפיינים ייחודיים המבחינים בינן לבין יתר המגזרים באוכלוסייה בישראל, הן מבחינת מאפייני האוכלוסייה והן מבחינת מאפייני היישובים. הדרוזים בישראל הם עדה דתית סגורה. ב-1957 הוכרה העדה הדרוזית כעדה נבדלת הזכאית להקים מוסדות עדתיים עצמאיים, ובכלל זה בית דין דתי עצמאי. החברה הדרוזית ומנהיגיה שואפים לאינטגרציה פוליטית חברתית במדינה ובחברה הישראלית תוך שמירה על ייחודם הדתי והתרבותי. נכון לסוף שנת 2013, האוכלוסייה הדרוזית מונה כ-136,000 איש. כל היישובים הדרוזיים בישראל נמצאים בצפון הארץ; מרביתם באזור גיאוגרפי מובחן בגליל המערבי וחלקם בשני יישובים (דאליית-אל-כרמל ועוספיא) במחוז חיפה. בשל נסיבות היסטוריות ובעקבות הרדיפות מהן סבלה העדה בעבר, התיישבו הדרוזים באזורים מרוחקים ומבודדים, אשר הנגישות אליהם קשה, והנמצאים על-פי רוב על צלע הר. רמת התשתיות ביישובים הדרוזיים אינה נותנת מענה מספק לצרכי התושבים, והיישובים הדרוזיים נדרשים להשקעות מיוחדות בתחומי תכנון ובינוי, תשתיות, שירותים ציבוריים ומוסדות ציבור. בנוסף, כל המועצות המקומיות הדרוזיות מדורגות באשכולות חברתיים כלכליים נמוכים.
הצ'רקסים בישראל מתגוררים בשני כפרים: ריחניה וכפר כמא, ואוכלוסייתם בישראל מונה כ-4,300 איש. מוצאם של הצ'רקסים בארץ מצפון הקווקז והם מוסלמים סונים אך אינם ערבים. מאפייני האוכלוסייה והיישובים הצ'רקסיים דומים במהותם לאלו של יישובי הדרוזים. הדרוזים והצ'רקסים חיים בקהילות סגורות השומרות בקנאות על תרבותן הייחודית, תוך התבדלות משאר האוכלוסייה, לרבות אוכלוסיית המיעוטים. ככלל, בני הקהילה מתחתנים בתוך הקהילה ונשארים לגור בתוך כפריהם, ולא עוברים למקומות אחרים מחשש לשלמות והישרדות הקהילה.

מאפיינים תכנוניים ומוניציפאליים
הרשויות המקומיות הדרוזיות והצ'רקסיות נמצאות בקשיים כלכליים ותפקודיים ניכרים. בשל העדר מקורות הכנסה מתעשייה, משירותים וממסחר, שיעור ההכנסות העצמיות של הרשויות נמוך, והן נסמכות באופן משמעותי על סיוע מהמדינה.
כאמור, בחברה הדרוזית התושבים אינם עוזבים את כפריהם ואין כמעט הגירה לערים. הצעירים ממשיכים לקיים את אורח חייהם בתוך המשפחה ובתוך הכפר. מאז שנת 1948 לא הוקמו יישובים חדשים לאוכלוסייה הדרוזית. יישוב חדש ראשון מצוי כיום בשלבי תכנון.
בנוסף, עקב המציאות הטופוגרפית של היישובים הדרוזיים, הנמצאים ברובם באזורים הרריים ובתוך שמורות טבע, מוטלות עליהם הגבלות חמורות בכל תחומי הבנייה והפיתוח. כמו-כן, בשל הטופוגרפיה האמורה, עלויות הפיתוח של הקרקעות בישובים גבוהות במידה ניכרת מהממוצע הארצי. הבעיה המרכזית המעכבת את התפתחות היישובים ואשר משליכה במישרין על חיי התושבים היא חוסר זמינות קרקעות לבנייה ועלויות פיתוח גדולות. חוסר זמינות הקרקעות היא תוצאה של גידול האוכלוסייה, קשיים בקידום תכניות תכנון ובניה וכן בשל העובדה שעל פי המסורת, הדרוזים והצ'רקסים אינם יכולים להתחתן כל עוד הם לא בנו בית.
מכלול הנסיבות המייחדות את המגזר הדרוזי והצ'רקסי והמאפיינים המובחנים של מגזרים אלו הביאו ליצירת פערים מובנים בין היישובים הדרוזיים ותושביהם לבין יתר היישובים במדינת ישראל בכלל, ובכלל זה אלו שהוגדרו כאזורי עדיפות לאומית בהחלטת ממשלה מס' 667 מיום 4.8.2013 בעניין הגדרת אזורים ויישובים כבעלי עדיפות לאומית.
על רקע האמור, קיבלה הממשלה ביום 7.6.2015 את החלטה מס' 59, בנושא תכנית לפיתוח ולהעצמת הישובים הדרוזים והצ'רקסיים לשנת 2016-2020. החלטת הממשלה הקצתה סכומים משמעותיים, לצורך פיתוח ולהעצמת הישובים הדרוזים במספר תחומים, לרבות בתחומי החינוך, רווחה, בינוי, תעסוקה, תרבות וספורט.
בהחלטה הנוכחית מוצע להקים מינהלת ייעודית, במשרד לשיתוף פעולה אזורי, אשר תיתן מענה ממוקד ומקצועי לאוכלוסיית הדרוזים והצ'רקסיים, תתכלל את הפעילות הממשלתית ביחס למגזרים אלה, ואשר תעקוב בין היתר, אחרי יישום החלטת הממשלה האמורה. 

נתונים כלכליים וההשפעה על משק המדינה

מאפיינים סוציו דמוגרפיים ופערים בתחום החינוך נכון לסוף שנת 2013 האוכלוסייה הדרוזית מנתה בארץ 136,000 תושבים המהווים 1.7% מכלל אוכלוסיית המדינה, מספר משקי הבית עמד על 31,000, המהווים 1.4% מכלל משקי הבית בישראל. אוכלוסיית הצ'רקסים בארץ מנתה 4,300 שמתגוררים בשני כפרים.
האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית בישראל הינה אוכלוסייה צעירה בהשוואה לאוכלוסייה היהודית בישראל: הגיל החציון של הדרוזים הוא 26 לעומת 29.3 במגזר היהודי. על אף האמור, פעולות חינוכיות בלתי פורמאליות כמעט ולא מתקיימות ביישובי הדרוזים והצ'רקסיים עקב המשבר הכספי ברשויות והמצב הסוציו-אקונומי של האוכלוסייה, שמתקשה לשלם בעד הפעילויות האלה.
אחוז המשרתים בצה"ל מבני העדה הדרוזית מגיע ל- 83% - אחוז גבוה מהאחוז באוכלוסייה הכללית (שעומד כיום על 75%). 60% מתוכם מתגייסים ליחידות קרביות בצה"ל. הצעירים הדרוזים והצ'רקסיים מתגייסים לשלוש שנים לפחות, ודוחים בעקבות כך את לימודיהם האקדמאיים; כפועל יוצא, נגרמים להם קשיים בהתמודדותם בשוק העבודה, בשל הפער בניסיון המקצועי ביחס למועמדים אחרים ממגזרי המיעוטים.
בשל המיקום הגיאוגרפי של יישובי הדרוזים והצ'רקסים ובשל מאפיינים חברתיים האופייניים לאוכלוסייה זו, אפשרויות התעסוקה הנמצאות בטווח יוממות ממרבית יישובי הדרוזים והצ'רקסים מוגבלת, עניין המחדד אף יותר את הצורך לשדרג את תשתיות התחבורה ביישובי הדרוזים והצ'רקסים.
בתחום החינוך היסודי והתיכוני התוצאות של השנים האחרונות מלמדות על הישגים יפים. אחוז הזכאים לבגרות בסוף שנת 2013 עמד על 64.4% במגזר הדרוזי-צ'רקסי לעומת 60% במגזר היהודי ו-53.3% במגזר הערבי. הישגים אלו הם חדשים והם תוצאה של השקעות מיוחדות בתחום החינוך שנכללו במסגרת החלטות ממשלה קודמות לטובת פיתוח יישובי הדרוזים והצ'רקסים, אותן יש לשמר. ואכן, ל-73.5% מכלל האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית אין תעודת בגרות. במגזר הערבי עומד שיעור האוכלוסייה ללא תעודת בגרות על 60% ובמגזר היהודי השיעור הוא 40%. מובן, שעל מנת לשמר את המשך מגמת השיפור בתוצאות החינוך במגזר הדרוזי והצ'רקסי יש צורך בהמשך השקעה רציפה נוספת לאורך השנים הבאות. בהינתן מצבם החברתי-כלכלי של מרבית תושבי היישובים הדרוזים והצ'רקסים, אין מקורות חלופיים למימון ההשקעה בתחומים אלו.
בתחום האקדמי עדיין קיימים פערים משמעותיים בין המגזר הדרוזי לבין מגזרים אחרים. אחוז האקדמאיים באוכלוסייה הדרוזית עומד על 6.7% לעומת 11.6% במגזר הערבי ו- 26.5% במגזר היהודי. אחוז הסטודנטים הדרוזים עומד על 1% לעומת 8% באוכלוסייה הערבית ואחוזם בתארים מתקדמים נמוך מאוד ביחס למגזרים אחרים.

השפעת החלטת הממשלה המוצעת על משק המדינה