כך מתקצבת המדינה את תלמידי התיכון: כל תלמיד יהודי בזרם הממלכתי תוקצב בממוצע 
ב-24.8 אלף שקל ב-2012. תלמיד יהודי בתיכון ממלכתי־דתי זכה לתקצוב הגבוה ביותר - כ-27 אלף שקל - 2,200 שקל יותר.

לעומתם, תלמיד תיכון ערבי תוקצב בכ-21.1 אלף שקל ב-2012 - כ-6,000 שקל פחות מתלמיד בתיכון ממלכתי־דתי, תלמיד בדואי קיבל תקציב של 21.4 אלף שקל ותלמיד דרוזי - כ-22 אלף שקל. תלמידות הסמינרים החרדים ותלמידים חרדים הלומדים בישיבות המלמדות לבגרות תוקצבו גם הם בסכומים נמוכים יותר - 18.7 אלף שקל לתלמיד. כך עולה מבדיקה שערך TheMarker בנתוני תקציב משרד החינוך.

בממוצע, כל תלמיד תיכון בישראל זכה לתקצוב של כ-25 אלף שקל ב-2012. נתונים אלה מתייחסים לתקציב העיקרי שמעביר משרד החינוך לתיכונים, בסך 8 מיליארד שקל, ואינם כוללים תקציבים נוספים בסך מיליארד שקל, שלפי משרד החינוך משמשים בעיקר להקטנת הפערים בחינוך. בקרוב צפוי משרד החינוך לפרסם נתונים מקיפים על תקצוב בתי הספר בישראל.

פערי התקציב מתחדדים אם כוללים בנתונים את הישיבות החרדיות שאינן מלמדות את מקצועות הליבה ‏(הישיבות הקטנות‏), ולכן תקצובן נמוך יותר, ואת בתי הספר הפרטיים. במקרה כזה התקציב לתלמיד חרדי נמוך עוד יותר ומסתכם בכ-13.6 אלף שקל. זאת, מאחר שרוב הבנים החרדים בגיל התיכון לומדים בישיבות קטנות, שזוכות לתקצוב חלקי מהמדינה אף שאינן מגישות לבגרות או מלמדות את לימודי הליבה.

"לא זכורה לי ערבות נדיבה בהיקף כה גדול כמו של אילן בן דב"
חמישה מיתוסים על תקציב משרד החינוך18.07.2013 | 08:44
אם כוללים בניתוח את בתי הספר הפרטיים הערביים, התקציב לתלמיד ערבי יורד ל-18.4 אלף שקל ולתלמיד בדואי ל-13.7 אלף שקל. תלמיד בתיכון יהודי, כולל התיכונים הפרטיים, יתוקצב בכ-24 אלף שקל, ותלמיד בתיכון ממלכתי דתי בכ-26.5 אלף שקל.

ממשרד החינוך נמסר כי "מערכות המידע הפועלות באתר המשרד מציגות נתונים חלקיים. בימים אלה פועל המשרד על גיבושה של מערכת שקיפות לציבור, שתכלול את כל נתוני המשרד. המשרד יציג את המערכת לציבור עם השלמת כלל הנתונים. כמו כן, מגבש המשרד בימים אלה סל דיפרנציאלי לתלמיד, שייתן, בין היתר, מענה ראוי לצמצום הפערים בין המגזרים השונים".

מעבדת ביולוגיה 
שווה יותר

הפערים בתקציב קיימים במשך שנים. ב-2009 היה התקציב הממוצע לתלמיד ערבי, בניכוי בתי הספר הפרטיים, 16.7 אלף שקל, בעוד שתלמיד יהודי חילוני קיבל ממשרד החינוך כ-21 אלף שקל, ותלמיד יהודי בזרם הממלכתי־דתי - 23.2 אלף שקל.

כך, תלמיד יהודי בזרם הממלכתי־דתי תוקצב ב-6,500 שקל יותר מתלמיד ערבי, ב-2,300 שקל יותר מתלמיד יהודי בזרם הממלכתי, וב-6,750 שקל יותר מתלמיד חרדי ‏(לא כולל ישיבות קטנות‏).

ב-2012 היה הפער בין התקציב לתלמיד ערבי לתקציב בזרם הממלכתי־דתי כ-5,900 שקל, והפער בין תלמיד בממלכתי־דתי לחרדי היה 8,300 שקל.

הפערים בסכומי הכסף שמפנה משרד החינוך לתלמידים בזרמים השונים מתקיימים גם כשבוחנים את המצב בערים הגדולות. בתל אביב ניתן תקציב של כ-25 אלף שקל בממוצע לכל תלמיד בזרם הממלכתי־דתי, לעומת כ-19.5 אלף שקל לכל תלמיד בתיכונים הערביים בעיר. לתלמיד יהודי בזרם הממלכתי ניתן תקציב של כ-23.1 אלף שקל, ותלמידות הסמינר החרדיות זוכות לתקצוב של כ-18.6 אלף שקל.

גם בירושלים זוכים התלמידים בבתי הספר הדתיים לתקציב הגבוה ביותר לתלמיד ‏(25.5 אלף שקל‏), אחריהם התלמידים בזרם הממלכתי ‏(24.5 אלף שקל‏), ולאחר מכן תלמידות בסמינרים החרדיים ותלמידים חרדים בבתי הספר שבהם נלמדים מקצועות הליבה ‏(19.6 אלף שקל‏). התלמידים הערבים בירושלים מתוקצבים בסכום נמוך במיוחד - מתחת לממוצע הארצי - כ-12 אלף שקל לתלמיד.

תלמיד יהודי בבית ספר ממלכתי בחיפה יזכה לתקצוב של כ-20 אלף שקל בשנה - פחות מהתקצוב בירושלים ובתל אביב. תלמיד ערבי יתוקצב ב-18.5 אלף שקל, ותלמיד בתיכון ממלכתי־דתי יזכה בתקציב הגבוה ביותר - כ-25 אלף שקל.

מהנתונים עולה כי קיימת אפליה בתקצוב הסעיפים המרכזיים של מערכת החינוך העל־יסודית בישראל. הסיבה לכך פשוטה: התקצוב לתלמיד שמוצג כאן מראה היכן נמצאים בתי הספר שמציעים לתלמידיהם שירותים ברמה גבוהה יותר, ושהמורים בהם ותיקים יותר.

בבתי הספר התיכונים, הגורם המשפיע העיקרי על התקציב שמעביר משרד החינוך לכל מוסד הוא פרופיל המורים - ככל שלמורים באותו תיכון יש יותר ותק בתפקיד, רמת השכלה גבוהה יותר ודרגה גבוהה יותר - כך הם מקבלים שכר גבוה יותר. המשמעות היא שתלמיד שזוכה לתקציב גבוה מקבל יותר שעות הוראה על ידי מורים מקצועיים יותר ומנוסים יותר. קיימים פרמטרים נוספים המשפיעים על התקצוב בסעיף המורים, כמו היקף המשרה וגמולי ההשתלמות למורים.

הסיבה השנייה לפערי התקציב קשורה לסעיף שמכונה במשרד החינוך "רמת השירות" - ככל שהתלמידים זוכים ליותר שירותים, כך התקציב שלהם גבוה יותר. למשל, בבתי ספר שבהם יש ספרייה לשימוש התלמידים, התקצוב הוא גבוה יותר. כך גם בתי ספר עם מעבדות ביולוגיה, סדנאות שונות ושירותים רפואיים יקבלו תקציב גבוה יותר ממשרד החינוך.

בנוסף, ככל שיש בבית הספר יותר תלמידים שלומדים במקצועות בחירה יקרים - כך התקציב גבוה יותר. בתי ספר שמציעים לימודים לבגרות בכימיה, פיסיקה או מגמות טכנולוגיות יזכו לתקציב גבוה יותר. מבדיקת TheMarker שהתפרסמה בספטמבר עולה כי בתי ספר רבים בפריפריה אינם מאפשרים לימודים במגמות היקרות בגלל מחסור בתקציב ובמורים במקצועות אלה.

בתי ספר שבהם יש רבנים זוכים לתקציב גבוה יותר, וזהו אחד ההסברים לתקציב הגבוה יותר לתלמיד בחינוך הממלכתי דתי. כמו כן, בתי ספר שבהם יש כיתות המסייעות לתלמידים מוחלשים להגיע לבגרות מלאה יקבלו תקציב גבוה יותר. תקציב בתי הספר עולה גם אם הם מלמדים צרפתית, ערבית, שיעורי עזר לעולים חדשים, יידיש, חינוך פיננסי, או אם קיבלו ממשרד החינוך שעות נוספות ללימודי מתמטיקה ומדעים.

משרד החינוך מתקצב את התיכונים לפי כיתות שבהן 36 תלמידים. לכן, למנהל בית ספר אין תמריץ כלכלי להקטין את כיתות הלימוד בבתי הספר התיכוניים, שהן מהצפופות בעולם המערבי.

הפרש של 35% בין נצרת לנצרת עילית

את בתי הספר היסודיים מתקצב משרד החינוך על פי נוסחה שמקצה יותר שעות לימוד לתלמידים חלשים על פי פרמטרים שונים, כמו מרחק מהמרכז, מצב כלכלי־חברתי והשכלת הורים. עם זאת, אין לו מנגנון תקצוב דיפרנציאלי מובנה ומסודר לגבי התיכונים. שר החינוך הנכנס, שי פירון, הודיע כי ינהיג סל תקצוב לכל תלמיד ותקצוב דיפרנציאלי בכל בתי הספר בישראל.

הפריפריה וההתנחלויות בראש הטבלה
משרד החינוך מקצה תוספות תקציביות לבתי ספר תיכוניים המרוחקים מערים גדולות, ולבתי ספר ביישובים שבהם קיים איום ביטחוני או בערים מעורבות. כמו כן, התקציב שמעביר משרד החינוך לפרויקטים חדשים שהוא מיישם גבוה יותר בפריפריה. כך למשל, הפרויקט למחשוב כיתות הלימוד, שמיושם קודם בצפון ובדרום ופרויקטים נוספים הקשורים לצמצום הפערים.

כ-2.5 קילומטרים בלבד מפרידים בין נצרת, העיר הערבית הגדולה בישראל, לנצרת עילית. אך בעוד שתלמיד תיכון בנצרת מתוקצב בכ-19 אלף שקל לשנה, בנצרת עלית התקציב הוא כ-26 אלף שקל בשנה - הפרש של כ-35%.

במדגם שביצענו בקרב 40 רשויות עולה כי התקציב ליישובים החרדיים, הערביים ולמיעוטים הוא נמוך יותר, אך בחלק מהמקרים התקציב לתלמיד ברשויות המקומיות בפריפריה גבוה במיוחד. המדגם כולל את כל בתי הספר - גם את בתי הספר הפרטיים והישיבות חרדיות הזוכים לתקצוב נמוך יותר של המשרד.

התקציב בקריית שמונה הוא הגבוה ביותר במדגם - 32.9 אלף שקל לתלמיד. תקציב זה מתייחס לתיכון דנצינגר בעיר. בראש הרשימה נמצאים גם תלמידי שדרות - כ-31 אלף שקל לתלמיד, ולאחר מכן תלמידי ההתנחלות אפרתה - 30.2 אלף שקל לתלמיד, ותלמידי ההתנחלות קריית ארבע - 30.2 אלף שקל לתלמיד. תלמידי עפולה מקבלים 28 אלף שקל לתלמיד, ותלמידי דימונה - כ-26 אלף שקל לתלמיד. תלמידי ההתנחלויות שבמטה בנימין בולטים גם הם בראש הרשימה - 24.5 אלף שקל לתלמיד, ואחריהם תלמידי אריאל - 24.4 אלף שקל לתלמיד.

התקצוב לתלמיד בבני ברק הוא נמוך במיוחד - כ-15.1 אלף שקל לתלמיד. הסיבה לכך היא ככל הנראה התקצוב החלקי שניתן לישיבות שאינן מלמדות את מקצועות הליבה. תלמידי ירושלים, עיר שבה תיכונים ערבים וחרדים רבים, מקבלים תקצוב נמוך גם הם - כ-16.4 אלף שקל לתלמיד.

תלמידים ביישובים ערבים ובדואים זוכים בדרך כלל לתקצוב נמוך גם הם. בטירה מתוקצב תלמיד בממוצע ב-17.5 אלף שקל, ברהט - 17.5 אלף שקל לתלמיד, ובטייבה - 18 אלף שקל לתלמיד.

תלמידים בתל אביב זוכים לתקצוב של כ-22.5 אלף שקל כל אחד, בכפר סבא, באר שבע, חולון וראשון לציון זוכה בממוצע כל תלמיד בתקציב של כ-21 אלף שקל. בלוד, פתח תקוה ושגב שלום, בחיפה וברמת גן, מתוקצב כל תלמיד בכ-19 אלף שקל.

כך נערכה הבדיקה

הבדיקה בוצעה בתקציב בסך 8 מיליארד שקל שמועבר על ידי משרד החינוך לרשויות המקומיות, רשתות החינוך ובתי הספר הפרטיים - למימון שעות הוראה לתיכונים.

זהו החלק המרכזי בתקציב משרד החינוך לתיכונים, והוא מופנה למעשה לשכר המורים. בנוסף, התקציב כולל את השירותים הניתנים לתלמידים בבתי הספר. הנתונים לא חושבו מרכיבים נוספים - תקציבים שמממנים נושאים שמעבר לשעות ההוראה הבסיסיות בכיתות - ולפי משרד החינוך מחולקים באופן דיפרנציאלי לרשויות המוחלשות והרשויות הערביות. תקציבים אלה מסתכמים בכמיליארד שקל.

התקציבים שלא נכללו בבדיקה הם התמריצים הניתנים למורים המלמדים בפריפריה, תוכניות התערבות לצמצום ומניעת נשירת תלמידים, תקציבים למחוננים, פרויקט אקדמיה בתיכון שמאפשר להתחיל לימודים באוניברסיטה הפתוחה במהלך התיכון, ותמיכות שנותן המשרד לעמותות או רשויות מקומיות המפעילות פרויקטים לצמצום פערים.

בנוסף, הנתונים אינם כוללים השלמות שכר למורים שמלמדים גם בחטיבות הביניים וגם בתיכונים. הבדיקה בוצעה על סמך סעיפי תקציב אלה כדי להצביע על ההבדלים בתקצוב המרכזי ביותר של המשרד, הנוגע לכלל התלמידים.