כרמל נסראלדין אסור להחליף אתך אתה בנאדם מיוחד מסתכל על כל התושביים שווה

כרמל אני אוהב אתך

רק לפני יומיים הוצגה בעיה חמורה בהשתתפות חוסאם ורביעה ונציגות מבתי הספר לבעיה רצינית שמר כרמל נסראלדין ןחוסאם חלבי מחפים על מקרה אלימות לקשישה ונכה מהכפר ומר חוסאם כפקיד סעד היה נוכח באירוע ולא דיווח על האירוע כרמל נסראלדין לא הצלחת להגן על אזרח פשוט והעלמת עין איך אתה מעז לצאת לתקשורת ומדבר חברי העניין רציני יצא לאור בתקשורת הישראלית ולצערי גם חברי המעוצה יודעים מזה ולא העזו להזיז את עצמם להגן על אזרח פשוט וגם נכה כאן מצורף החוק הישראלי ...לא החוק של ראש המעוצה • בישראל נחקקו חוקים שנועדו בחלקם להקנות כלים משפטיים להתמודדות עם התעללות בזקנים • חוק הסעד,סדרי דין 1955 החוק לא עסק בזקנים, אך העניק לפקיד סעד סמכות חקירה נרחבת כלפי אוכלוסיות פגיעות או חלשות ובמסגרתו נקבע כי פקיד סעד רשאי גם בלא צו שיפוטי לחקור בעניין הרלוונטי כל אדם ואותו אדם חייב לספק את המידע הנדרש. אם יש בידי פקיד הסעד צו שיפוטי לחקור, הוא רשאי אף להיכנס לכל מקום שבו נמצא האדם שלגביו נעשית הבדיקה, גם בלא הסכמתו. • חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות 1962 חוק התערבות סוציאלית התערבות עקיפה לזקנים, החוק עוסק באוכלוסיות העלולות לאבד את יכולתן המשפטית לקבל החלטות: שאינם יכולים לדאוג לענייניהם מבחינה תפקודית וסובלים מליקוי הכרתי או ממחלת נפש ולמעשה מאפשר לזקנים באמצעות אפוטרופוס הגנה משפטית ודאגה לענייניהם. בית המשפט יחליט על מינו אפוטרופוס, לאחר חוו"ד ב"כ היועץ המשפטי לממשלה וחוו"ד משרד העבודה והרווחה באמצעות תסקיר פקיד סעד ובמידת הצורך ימנה מומחה רפואי בתחום הפסיכוגריאטריה או לחלופין במקרים חריגים המלצת רופא משפחה. קיימת אפשרות למינוי אפוטרופוס לגוף ולנפש בנפרד או לחלופין לשניהם גם יחד. יחוד החוק שהנו כלי טיפול מניעתי עוד בטרם התרחשה הפגיעה בזקן. • חוק הגנה על חוסים 1966 חוק התערבות סוציאלית, התערבות ישירה ומפורשת בזכויות זקנים החוק עוסק באיסור התנהגות פוגעת עם הגדרתה כעבירה פלילית. החוק מקנה סמכויות לפקיד סעד להגנה על חוסים לכפיית טיפול רפואי במקרים בהם קיים סירוב מטעמים לא סבירים ובכלל זה אף להגיש בקשה לצו הגנה מכוח חוק למניעת אלימות במשפחה 1991 ולדווח על התעללות בחסר ישע לפי תיקון 26 לחוק העונשין. • תיקון 26 לחוק העונשין משנת 1989 התיקון עוסק בחסרי ישע. התיקון קבע חובת דיווח למשטרה או לפקיד סעד. החוק כולל התערבות עקיפה דרך חסרי ישע. חסר ישע הוא מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצורכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו. החוק הגדיר כי התעללות גופנית נפשית מינית הן במעשה והן במחדל בחסרי ישע מהווה עבירה פלילית. התעללות לא הוגדרה בחוק, אך בית המשפט העליון בע"פ 4596/98 פלונית נ' מ"י 1988 הגדיר התעללות ככל התנהגות שמחמת אופיים וטיבם המצפון והרגש אינם מאפשרים להתייחס אליהם כאל מקרה תקיפה בלבד. בית המשפט גם הכיר בכך, שאפילו מעשה חד פעמי יהווה מעשה התעללות מקום שמדובר במעשה הכרוך בהשפלה או בביזוי בולט בע"פ 1752/2000 מדינת ישראל נ. נקאש. או כפי שעולה בפס"ד 1209/01 מדינת ישראל נגד רועי בן יהודה כרמלי בעניין עבירה על סעיף 368 ג לחוק העונשין התעללות בחסר ישע בידי אחראי. • החוק למניעת אלימות במשפחה 1991 הרחקה וטיפול התערבות עקיפה דרך התערבות טיפולית והגנת קורבנות אלימות במשפחה. דרך בתי משפט למשפחה, למעשה החוק מאפשר להגן על זקנים אחד הכלים להתערבות הנו צו הגנה המאפשר להרחיק את הגורם המתעלל למספר חודשים ואף להאריכו במידת הצורך. • חוק טיפול בחולי נפש 1991 החוק קובע הגנות בכל הנוגע לשמירת זכויותיהם של זקנים הסובלים ממחלת נפש וחשופים להתעללות. • חוק למניעת הטרדה מינית 1998 התערבות עקיפה דרך ההגדרה הטרדה מינית החוק מתמודד עם הטרדה מינית באמצעים פליליים. בחוק אין התמודדות ישירה להתעללות בזקנים, וניתן להתייחס להטרדה המינית לגבי זקנים ונשים. • החוק למניעת הטרדה מאיימת 2001 הרחקה וטיפול התערבות עקיפה, מרחיב סמכויות ממשפחה לכל אדם ומאפשר הוצאת צו הטרדה מאיימת שמאפשר להרחיק הגורם המתעלל, מבוצע דרך כל בית משפט שלום ולאו דווקא בית משפט למשפחה. • חוק זכויות נפגעי עבירה 2001 מידע השתתפות חינוך והכשרה התערבות עקיפה מבטא יחס של כבוד והבנה לאוכלוסיות מוגבלות ומאפשר התייחסות של כבוד והבנה לאוכלוסיית הזקנים החוק מניח כי ידע הסברה וחינוך אכן מספיקים לשינוי חברתי. • • פרק ז. התערבות עובד סוציאלי לחוק ההגנה על חוסים (פקיד סעד) בשנת 1966 נחקק חוק ההגנה על חוסים. חוק זה מגן על הזקנים באמצעות הענקת כוח חוקי לעובדים סוציאלים שמונו לתפקיד לחקור את המצב, לנסות ולפתור את המצב בדרך של שיתוף פעולה והסכמה, ובמידה שדרך זו נכשלת – אף לפנות לבית המשפט ולכפות את הפתרון הראוי. נפרט להלן את הדרכים הקבועות בחוק. מי זה עובד סוציאלי לחוק ההגנה על חוסים ומה סמכויותיו? אחד מבעלי התפקידים החשובים ביותר בשרות החברתי ובטיפול בכל נושא ההתעללות בזקנים ובעל יכולת ענישה ברשות החוק הינו עובד סוציאלי לחוק ההגנה על חוסים . כמוגדר בחוק שירותי סעד, תשי''ח- 1958 , עובד סוציאלי לחוק ההגנה על חוסים הוא ''מי שכשיר לעבודה סוציאלית ואשר שר הסעד מינה אותו לתפקיד זה''. הוא עובד סוציאלי כשיר שעבר השתלמות מיוחדת בתחום החוק ותקנותיו . בכל הנוגע להופעה בבית משפט- הוא מוסמך לערוך חקירה, להגיש תסקירים לבית משפט, להמליץ על דרכי טיפול על פי צו ולהוציא לפועל החלטת בית משפט. עובד סוציאלי לחוק הגנה על חוסים תשכ''ו- 1966 רשאי לצורך מילוי תפקידו להיכנס לכל מקום בו נמצא או עשוי להימצא זקן חוסה, לחקור כל אדם שהוא סבור שיש לו ידיעות הנוגעות לחוסה ולחייב את הנחקר לענות לו תשובות כנות ומלאות, אלא אם מתן התשובה תגולל עליו אשמה פלילית. מי הוא ''חוסה''? ''חוסה'' הינו מי שמפאת זיקנה אינו מסוגל לדאוג לצרכי חייו הבסיסיים: מזון, מדור, קורת גג, בריאות, כלכלה, לבוש וצרכי חיים בסיסיים אחרים. מי הוא ''אחראי על חוסה''? ''אחראי על חוסה'' מוגדר בחוק כהורה, לרבות הורה חורג, מאמץ, אפוטרופוס או מי שהחוסה נמצא במשמורתו או בהשגחתו, או מי שהחוסה נתון באותה שעה להשפעתו. התערבות על מנת למנוע ''ניצול'' – מצבים של הפקרה או זניחת זקנים פרק ב' של החוק, שכותרתו היא ''הגנה מפני ניצול'', מתמודד עם המצב החברתי שבני משפחה שכבד עליהם עול הטיפול בקרובם הנכה או הזקן, מביאים אותם לכיכר העירייה או ללשכת הסעד (ככינויה אז) ומשאירים אותם לחסדי הממסד או שהיו עוזבים אותם במרכז העיר לקבץ נדבות. החוק קובע שהפקרה שכזו של זקנים, במקום ציבורי או על מנת להפעיל לחץ הינה עבירה פלילית. בנוסף, החוק גם מקנה סמכות לקצין משטרה ''לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לדעתו, להעברת החוסה למקום מגוריו, או, בהתייעצות עם פקיד סעד, למקום מתאים אחר''. יחד עם זאת, במידה והחוסה מועבר למקום שהוא מחוץ לרשותו של האחראי לחוסה (כמו לדוגמא, לבית אבות), לא יוחזק בו החוסה יותר משבוע ימים אלא באישור בית המשפט. התערבות על מנת להגן על שלומו של חוסה: פניה לבית המשפט פרק ג' של החוק מקנה סמכות לעובד סוציאלי לחוק ההגנה על חוסים לפנות לבית המשפט בכל מקרה שבו הוא סבור כי שלומו הגופני או הנפשי של הזקן החוסה עלול להפגע פגיעה חמורה, וכי הדרך היחידה למנוע את הסכנה היא לפנות לבית המשפט הואיל והוא מסרב לקבל את הטיפול הדרוש. בכל מקרה שמוגשת בקשה שכזו על ידי עובד סוציאלי לחוק ההגנה על חוסים , בית המשפט חייב לשמוע את עובד סוציאלי לחוק ההגנה על חוסים ואת הזקן עצמו (אם הוא מסוגל להבין בענין, ואם אינו מסוגל להבין בעניין – אז לשמוע את האחראי עליו). לאחר שמיעת הצדדים, החוק מקנה לבית המשפט סמכות מאוד רחבה לתת כל הוראה הנראית לו דרושה לשמירת שלומו הגופני והנפשי של הזקן החוסה. במילים אחרות, החוק מפקיד את הכוח לנקיטת ההליך ולהגנה על החוסה בידי עובד סוציאלי לחוק ההגנה על חוסים . בית המשפט משמש כלי פיקוח ובקרה, אך בסופו של דבר הוא פועל על סמך חוות הדעת המקצועיות המוצגות לו מטעם עובדים סוציאלים לחוק ההגנה על חוסים . דרכי ההתערבות ושיטות הפעולה יכולות להיות שונות ומגוונות, ולעובד סוציאלי לחוק ההגנה על חוסים שיקול דעת נרחב בכל הנוגע לבחירת הצו השיפוטי אותו יבקש. החוק מצידו מעניק לבית המשפט כר נרחב לפעולה, ומסמיך אותו לתת ''כל הוראה הנראית לו דרושה לשמירת שלומו הגופני והנפשי של החוסה.'' יחד עם זאת, החוק מציב גבולות לשיקול הדעת על פי החוק: ראשית, בית המשפט צריך לשמוע את עובד סוציאלי לחוק ההגנה על חוסים , וכן את האחראי לחוסה והחוסה, בטרם ייתן החלטתו. שנית, אסור לבית המשפט להורות על טיפול רפואי בניגוד לרצונו של חוסה בגיר, אלא אם החוסה לקוי בשכלו או שהוא מתנגד לטיפול מטעמים לא סבירים. במציאות של חוק זכויות החולה ספק גם אם בית המשפט יכפה טיפול רפואי על חוסה גם אם טעמיו אינם סבירים, כל עוד הוא מבין ומודע להשלכות החלטתו. שלישית, החלטה של בית משפט להעביר את החוסה למעון (בית אבות) או לבית חולים מוגבלת לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים. ולבסוף, במידה והצו מחייב הפעלת כוח לשם ביצועו, הדבר ייעשה רק באמצעות המשטרה. מלשון החוק ברור כי הפניה לבית המשפט על ידי עובד סוציאלי לחוק ההגנה על חוסים צריכה להיעשות רק במקרים קיצוניים (פגיעה חמורה), אשר הגיעו לבית משפט רק לאחר שהדברים נבחנו לעומקם והניסיונות לפותרם בדרכים אלטרנטיביות נכשל (הזקן אינו מסכים לטיפול הנדרש). מדובר בהתערבות מהירה ונקודתית, המאפשרת הפעלת סמכות חוקית לחילוץ זקנים ממצבים קשים של התעללות, שאין להם את הכוחות העצמיים להתמודד עימן. יחד עם זאת מדובר בסמכות המוגבלת בזמן, אשר איננה מתיימרת לתת מענה הולם לטווח ארוך למצבו של הזקן. עיצוב הטיפול ארוך הטווח לפתרון בעיית ההתעללות אמור להיעשות בתקופת הביניים בה מצוי הזקן תחת הצו השיפוטי מכוח החוק. תיקון מספר 26 לחוק העונשין - "חוק הגנה על קטינים וחסרי ישע" (חוק) מתוך כל-זכות (www.kolzchut.org.il) • "חוק הגנה על קטינים וחסרי ישע" הוא תיקון מספר 26 לחוק העונשין או סימן ו' בפרק י' לחוק העונשין. סימנים ו'1 ו-ו'2 לפרק י' (פגיעות בגוף) בחוק העונשין קוצבים את עונשם של מי שפגעו בקשיש, בקטין או בחסר ישע במקרים שונים. סעיפים אלו חשובים לאור הסיוע שלהם בהגנה על מי שאין ביכלתו להגן על עצמו ומדגימים את החומרה שבה פגיעה שכזו נתפסת על-ידי מערכת המשפט בישראל. הסעיפים מגדירים גם מיהו חסר ישע: אדם שעקב גילו, מחלתו או מוגבלות פיזית או נפשית, אינו יכול לדאוג לצרכיו, לבריאותו ולשלומו. פגיעה בחסר ישע היא עבירה פלילית ויש לגביה חובת דיווח לפקיד סעד או למשטרה. חובת הדיווח מוטלת על כלל הציבור ובעיקר על אנשי המקצוע. סימן ו'1: פגיעה בקטינים ובחסרי ישע (הסעיף תוקן בשנים 1990, 2000, 2007) • סעיף זה קובע כי אדם התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש (חבלה לעניין זה יכולה להיות הן חבלה גופנית והן חבלה נפשית) - דינו 5 שנות מאסר. אם התוקף הנו מי שהיה אחראי על הקטין או חסר הישע - דינו שבע שנות מאסר. • אם כתוצאה מהתקיפה נגרמה חבלה חמורה - דין התוקף יהיה שבע שנות מאסר ובמקרה זה, אם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע - דינו תשע שנות מאסר. • עוד קובע הסעיף כי אדם העושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית - דינו שבע שנות מאסר ואם המתעלל הוא מי שהיה אחראי על הקטין או חסר הישע - דינו תשע שנות מאסר. • בנוסף, מציין הסעיף את חובת הדיווח: אם יש לאדם כלשהו יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי על פי חוק (פקיד סעד) או למשטרה. מי שאינו מקיים את חובת הדיווח - דינו מאסר בין שלושה לששה חודשים. • החוק קובע גם את חובת פעולתם של פקידי סעד ושל המשטרה, לאחר שקיבלו דיווח על עבירה נגד קטין או חסר ישע. סימן ו'2: תקיפת זקנים (הסעיף נוסף לחוק העונשין בשנת 2008) • על פי התיקון, אדם שתוקף זקן (מי שגילו מעל 65) וגורם לו חבלה של ממש - דינו 5 שנות מאסר. אדם שתוקף זקן וגורם לו חבלה חמורה - דינו 7 שנות מאסר. • עוד קובע הסעיף כי אדם שהורשע בעבירות אלה לא יוכל לקבל את כל העונש על תנאי, אלא יאלץ לשבת בכלא בפועל, אלא אם התרחשו נסיבות מיוחדות שהביאו את בית המשפט לחרוג מקביעה זו. עדכונים לחוק

על פי חוק אסור לחשוף שימות וצריך לטפל בנושא בצורה חוקית ביותר עם כל בעלי המקצוע. אין שום קשר לראש המועצה והוא יפעל על פי חוק בלבד.